אני לומדת להיות נפרדת
אני לומדת לא להיבלע
אני לומדת להרפות
אני לומדת לשחרר
את האחרת
את האחר
לחייו, לחייה, למעשיו, למעשיה,
למחשבותיו, רצונותיו, שאיפותיו ותשוקותיה
אני לומדת את האחרת
את האחרת שבי
את הרעה, המחמירה, הקנאית והאנוכית
את הקרה, הרגשנית, הרכה, הפלרטטנית
אני מאירה את המפלצות
אני מאירה את השדים
הקטנים, הגדולים, הזכריים, הנקביים
אני לומדת להיות אני
ולא חלק מ…
אני נעשית אדם שלם
פזל רחב, מושלם ומורכב
וכמו מגדלור במרכז ים סוער
מאירה מסביב את השלם והחסר
ולומדת
לאהוב את עצמי יותר
להיות רכה ויותר לוותר
באלקטרז הפרטי המנוכר שלי
לומדת לפתוח שערים
לצאת מן הצינוק שבו אני סגרתי את עצמי
ולא האחרים
יוצאת אל החצר
מביטה ורואה שמיים
באלקטרז הפרטי שלי
יש יותר שקט בינתיים
יותר שמחה בעיניים
הלמות הדלתות שננעלו בחזקה
מתחלפות בטריקה נעימה
יש יותר מקום בפנים שיתרחב
רק לכי עם הבטן והלב
האירי את הפחד
השדון המזדחל..
אני פוחדת להיות נפרדת
אני פוחדת לא להיבלע
אני פוחדת להרפות
אני פוחדת לשחרר
האם לבד כך
אשאר…?
לא לבד!
עונה בי היותר
לא לבדך
כי אם בעצמך
לעצמך
עם עצמך
בעצמה, בעצמה, בעצם עצמך וקיומך
לא בבדידות לבדך
הסתכלי – תמיד יש דרך…
